שערי תורת בבל על עבודה זרה י׳

1 יו"ד רע"א שש שנים מלכו בעילם ואח"כ פשטה מלכותם בכל העולם כולו, לפירש"י לעיל ט א עניינו שבשש שנים הללו לא מלכו היונים אלא בעילם בלבד, ואח"כ נתפשטה מלכותם על כל העולם כולו. ואין הדברים נכונים כמו שהאריך בזה בס' מאור עינים פכ"ו, והביא שם מדברי הימים למלכי היונים, שמנין היונים - שהוא עצמו המנין לשטרות - היה תחילתו כי"ב שנה אחרי מות אלכסנדר מוקדון, והוא אחר אשר הכה סלויקוס אחד מארבעת שרי הצבא הגדולים של אלכסנדר את חביריו וינצחם. ואז יסד את מלכותו במצרים והיה לראש בית התלמיים אשר מלכו במצרים. ולפ"ז ביאור הענין כאן הוא להיפך מפירש"י: אלא ששש שנים מלכו כל השרים יחד בעילם, ואח"כ נתפשטה מלכותם ונחלקה לארבע מלכויות.

2 ועי' בהתקופה ספר ח' במאמרו של רח"י בורנשטיין שכתב, דשש שנים אחרי מות אלכסנדר באה מדינת עילם תחת יד סלויקוס, ושוב נלחם עמו שר אחד אנטיגנוס, וסלויקוס ברח מצרימה וכרת ברית עם תלמי לגוס, ושניהם הכו את אנטיגנוס י"ב שנה אחרי מות אלכסנדר אצל עזה, וסלויקוס שב לארץ ממשלתו לבבל ויכבוש גם את ארץ עילם ומדי, ומאז החל המנין לשטרות.

3 יו"ד א אלא מאי יום גנוסיא יום שמעמידין בו מלך.—ז"ל הירושלמי כאן: "יום גנוסיא של מלכים ויהי ביום השלישי יום הולדת את פרעה", וכן בערוך ע' גנס כתב "שבלשון יונית % יום גנוסיא הוא יום הולדת המלכים ותרגום ירושלמי יום הולדת את פרעה יום גנוסיא דפרעה". וכ"ה בב"ר שם מובא בפי' רש"י לפסוק זה. ולפ"ז ההכרח לומר, שדעת התלמוד כאן, שאף שעיקר שֵם "יום גנוסיא" מונח על יום הולדת המלך, מ"מ ברייתא זו דתני בה "יום גנוסיא" וגם "יום הלידה" היא יוצאת מן הכלל, והתכוונה ב"יום גנוסיא" ליום שמעמידים בו מלך.

4 יו"ד ב מי שעלתה לו נימא ברגלו יקטענה ויחיה וכו'.—נראה דנימא זו שאדם מת ממנה אם לא יקטענה היא המחלה הנקראת בפינו "סרטן", והוא ניפוח של בשר אדמדם שגדל על איזה אבר באדם, על אבר פנימי או חיצוני. וניפוח זה מרעיל את דם האדם, וסופו למות ממחלה זו, ואין לניפוח כזה תקנה אלא סכין, כי עד היום לא מצאו הרופאים רפואות תעלה לה. ועל שם שניפוח זה אדום הרבה כמראה הסרטן, לכן מכונה בפי הרופאים בשם "סרטן". וגם בפי חז"ל היא מכונה "נימא", שהיא עלוקה, על שם צבעה האדום. ועי' במוסף הערוך ע' נם ד' שכתב: "נימא בלשון יונית מין נגע הפושה ואוכל הבשר" %. אולי גם הוא נתכוין למחלה הנ"ל.